בשנת 2004 יזמה עמותת פתיחה מחדש של בית הספר הנמצא בשכונת קרית משה ברחובות בה יש אחוז מאוד גבוה של יוצאי אתיופיה, החל משנת הלימודים תשע"א יוכר ביה"ס לרישום אזורי.
עמותת פידל שילבה בביה"ס מגשרת חינוכית חברתית בת הקהילה בכדי שתוכל לסייע לצוות ביה"ס ופעילי הקהילה להיות שותפים בהצלחת ביה"ס.
בשנת הלימודים הנוכחית לומדים בבית הספר 140 תלמידים בכיתות א-ה'.
בשנה אחרונה ביה"ס קיבל את שמו החדש ונקרא כעת ביה"ס הדרים ע"ש יונה בוגלה, פעיל הקהילה שפעל רבות לעליית יהודי אתיופיה.

פיתוח מודל עבודה בבתי ספר יסודיים – במימון ובשיתוף עם קרן מוריה

במסגרת יוזמה משותפת של קרן מוריה ועמותת פידל ומתוך הניסיון שנצבר בבית הספר על שם יונה בוגלה – הדרים שברחובות, פותח מודל עבודה ייחודי בבתי ספר יסודיים בעלי אחוז גבוהה של תלמידים יוצאי אתיופיה בנתניה והחל משנת 2010 גם בפתח תקווה.
התוכנית המשלבת שלושה תחומי פעילות בתוך כותלי ביה"ס עבודה עם הורים, צוות בית הספר ומנהלת בית ספר, במטרה לעלות את הישגי הלימודים של תלמידים יוצאי אתיופיה מתוך הנחה כי רכישת מיומנויות השפה העברית הינה המפתח להצלחה בהישגים לימודים במיוחד בבתי הספר היסודיים .
מטרה זו תושג על ידי פיתוח תהליכים מקצועיים אשר יתנו מענה מותאם לכל ילד על פי צרכיו ויבטיחו את עמידתו בדרישות משרד החינוך.

התוכנית עומדת על שלושה עמודים עיקריים :
1. אוריינות בית ספרית
2. ליווי מנהלות
3. עבודה עם הקהילה

המטרה בעבודה עם הורים והקהילה בבית הספר יסודיים בנתניה הינה:
הגברת מעורבות הורים בבית הספר ויצירת שותפות הדדית עם הורים וצוות בית הספר לשיפור הישגים לימודים של תלמידים יוצאי אתיופיה.
ישנם מספר שותפים קריטיים/הכרחיים כדי להביא להצלחה של כל תכנית העבודה בתחום הזה: המנהלת, צוות המוביל או צוות המוביל המצומצם, המגשר, ועד ההורים, הורים פעילים נוספים.
עמותת פידל שמובילה במשך שנים את תחום מעורבות הקהילה והשילוב, רואה בתוכנית אבני דרך ליצירת תשתית חזקה ומעורבות הורים לטווח ארוך.

חזון הפרויקט:
יצירת מערכת שבה הורים יהיו מעורבים בהתקדמות הישגי ילדיהם הן ברמה החינוכית והן ברמה חברתית, זאת ע"י מתן כלים ומיומנויות.
כמו כן שמערכת צוות בית הספר תראה בהורים יוצאי אתיופיה כחוליה חשובה והכרחית לשילוב מקסימלי של תלמידים עולים בבית הספר. עד כה מגשרים היו מבצעי מדיניות ותוכניות עבודה לבית הספר, כיום, יחד עם הרחבת תפקיד המגשר הם הופכים להיות שותפים בבניית מדיניות בתוך צוות המוביל של בית הספר.

היעדים שהצבנו לעצמנו : 

1. יצירת שותפות הדדית עם הורים וצוות בית הספר לשיפור הישגים לימודים
   - איתור צרכים ועריכת מיפוי של התלמידים יוצאי אתיופיה בבית הספר, חברתי ומשפחתי.
   - איתור צרכי ההורים בבית הספר.
   - קיום מפגש משותף של הורים עם צוות בית הספר לצורך הכרות ותיאום ציפיות.
    
2. חיזוק התקשורת בין ההורים ובית הספר
   - קיום שיחות אישיות עם הורים.
   - מתן מענה מידי להורים שמגיעים לבית הספר.
   - עדכון ההורים באופן יותר יעיל לגבי פעילויות בית הספר.
   - הוצאת עלון / דף הסבר להורים באמהרית על הנעשה בבית הספר.
   - עדכון באופן רציף ועקבי את הורי הילדים, ובמיוחד את הוריהם של ילדים המשתתפים באופן ישיר ביוזמה, לגבי ההתקדמות ילדיהם.
   - הפקת דף מידע עם הפרטים וימי עבודה של המגשר/רכז ההורים באמהרית ובעברית להורים.
   - שילובם של המגשרים בתוכנית הכשרה למאמני אוריינות.
    
3. חיזוק קשר הדיאלוג בין מורים ולהורים
   - קיום ביקורי בית בליווי ובהכנת המגשר.
   - לערב את ההורים באופן ישירה כאשר התלמידים מתקשים.
    
4. העלאת מודעות ההורים לגבי ציפיות בית ספר מהילדים ומההורים, ומודעות לגבי מה אמורות להיות הציפיות של ההורים מבית הספר
   סדנאות להנחיית הורים כיצד לעזור לילדיהם בהכנת שעורי בית, הערכות יום יומית לבית הספר וכדומה.
    
5. העלאת מודעות המורים לגבי תרבות האתיופית, "קודים" תרבותיים ואסטרטגיות לשתף פעולה עם ההורים
   - סדנאות למורים לגבי תרבות האתיופית ו"קודים" תרבותיים.
   - הרצאה וסדנא לצוות בית הספר בנושא תפיסת החינוך בקרב יוצאי אתיופיה ומשבר המעבר הבין תרבותי.
    
6. הכנסת התרבות האתיופית באופן יותר ישיר לתוך בית הספר
   - יצירת אירועים משמעותיים בבית הספר שקשורים לתרבותם של עולים יוצאי אתיופיה.
   - הכנסת תרבות האתיופית לתוך הכיתה דרך עיצוב הכיתה.
    
7. הסתייעות בהורים כמשאב / העצמת ההורים והקהילה
   - להזמין הורים להנחות סדנאות ושעורים, על אומנות ומלאכת יד אתיופית, על מסעותיהם האישיים בדרכם לישראל, חיים יהודיים באתיופיה. - מתן שעורי עזר לילדים בתחומי ידע בהם ההורים מתמחים.
   - הנחייה והדרכה ליצור קבוצות הורים.
   - קורסים להורים - עברית, אמהרית, מחשבים וכד' – על פי בקשתם ולפי הצורך